דלג לתוכן הראשי
חזרה למדריך

איך לכתוב חיבור בפסיכומטרי ב-30 דקות: תוכנית עבודה דקה אחר דקה

נכתב ונערך על ידי צוות Psychometry Bestפורסם

התשובה הקצרה: בפסיכומטרי יש 30 דקות לכתוב חיבור עיוני של 25 שורות לפחות, בעיפרון, על גיליון אחד של 50 שורות. ההמלצה שלנו: כ-5 דקות לקריאה ולתכנון, כ-22 דקות לכתיבה ו-3 דקות להגהה, עם יעד של 30-40 שורות, האורך הרגיל של חיבורים טובים לפי מאל"ו. המבנה שאנחנו ממליצים עליו: פתיחה שמגדירה את הסוגיה ומציגה עמדה, שתי פסקאות טיעון עם דוגמה מוחשית, פסקה שמציגה את העמדה הנגדית ועונה לה, וסיום שמוסיף זווית חדשה.

החל מדצמבר 2026 מטלת הכתיבה היא הפרק הראשון בבחינה הפסיכומטרית הדו-תחומית, ומשקלה בציון בתחום החשיבה המילולית הוא 25% (פירוט במדריך על משקל החיבור בציון).

תוכנית 30 הדקות: מה עושים בכל דקה של החיבור

במדריך הרשמי לחשיבה מילולית ממליץ מאל"ו להקדיש את הדקות הראשונות להעלאת רעיונות ולתכנון מבנה החיבור (המדריך לחשיבה מילולית של מאל"ו, PDF). לפי אותו מדריך, לטיוטה יש מקום בחוברת הבחינה, והיא לא נבדקת. הטבלה היא ההמלצה שלנו, לא הנחיה של מאל"ו. נקודות הביקורת מחושבות לפי תקציב השורות של הדוגמה שבהמשך (6+7+7+6+5), כלומר קצב ממוצע של כ-1.4 שורות לדקת כתיבה, שמוביל לכ-31 שורות.

דקותמה עושיםנקודת ביקורת
0-1קוראים את המטלה פעמיים ומסמנים את השאלה ואת הניסוח שקובע את סוגה ("האם יש הצדקה", "כפי שטוען", "מה דעתכם על", "בחרו באחת"). קטע ארוך? עד 2 דקות, על חשבון התכנוןאתם יודעים לנסח את השאלה במשפט משלכם
1-5תכנון: הגדרת המושג המרכזי, משפט תזה, 2-3 טיעונים עם דוגמה לכל אחד, העמדה הנגדית והתשובה אליה, זווית לסיום ותקציב שורות לכל פסקהאפס שורות בגיליון: התכנון נכתב בטיוטה
5-9פסקת פתיחה: הסוגיה מוגדרת והעמדה מנוסחתשורה 5-7
9-14טיעון ראשון: טענה, הסבר, דוגמה, ומשפט קצר שמקשר אותו לתזהשורה 12-14
14-20טיעון שני, שנפתח במילת קישור שמראה את היחס לטיעון הראשוןשורה 19-21
20-24העמדה הנגדית בגרסתה החזקה, ואחריה התשובה שלכםשורה 25-27: עברתם את המינימום
24-27סיום שמוסיף זוויתשורה 30-32
27-30הגהה: התאמה בין נושא לנשוא, מילים חסרות, ביטויים דיבוריים, מילים לא קריאות, מעבר בלי מילת קישורלא מוסיפים שורות, אלא אם עוד לא הגעתם לשורה 25

חמש דקות בלי שורה על הגיליון נראות כמו בזבוז, אבל הן נועדו למנוע את מה שמאל"ו מצביע עליו בחיבורים חלשים: טיעונים בסדר אקראי, חזרות וסיום שאינו נובע ממה שנאמר לפניו. והעמדה הנגדית באה לפני הסיום, כי התמודדות עם עמדות מנוגדות נבדקת בממד התוכן; אם הזמן אוזל, עדיף שהסיום יתקצר. איך כותבים אותה: טיעון נגדי וחשיבה ביקורתית בחיבור.

כלל 20/20: איך יודעים באמצע החיבור אם אתם בקצב

נקודת הביקורת שכדאי לזכור: בדקה ה-20 אתם צריכים להיות בערך בשורה ה-20. זה כלל אצבע שלנו, שנגזר מהטבלה: מציצים בשעון, סופרים שורות ומחליטים.

  • מתחת לשורה 16: אתם מאחרים, ובקצב הזה בקושי תגיעו ל-25. ותרו על טיעון שלישי, כתבו עמדה נגדית ותשובה (כ-6 שורות) וסיום (4-5 שורות), ואם צריך, השתמשו גם בדקות ההגהה עד שתעברו את שורה 25. לפי מאל"ו, לחיבור קצר מהמינימום מופחת ניקוד, ובדוגמאות המוערכות שלו חיבור כזה איבד נקודה בממד הלשון. הגהה רק עשויה לחסוך שגיאה.
  • בין שורה 16 לשורה 24: אתם בקצב. ממשיכים לפי התכנון.
  • משורה 25 והלאה: אתם מהירים. זה הזמן לטיעון השלישי, אם תכננתם אותו, או להעמקת התשובה לעמדה הנגדית; לא לרעיון שלא תוכנן. ושמרו לפחות 3 דקות להגהה.

מבחן קצב של 5 דקות: כתבו חמש דקות פסקת טיעון על גיליון הכתיבה של מאל"ו (לפי המדריך, אפשר להדפיס אותו מאתר מאל"ו; רוחב השורות במחברת עשוי להיות שונה), וספרו שורות. הכפילו ב-4.4 (22 חלקי 5) והורידו שתיים-שלוש שורות, כי חמש דקות רצופות קלות יותר מ-22. יצא פחות מ-28? אל תתכננו טיעון שלישי בכלל. פחות מ-25? קצרו את הקריאה והתכנון יחד ל-3 דקות ואת ההגהה לדקה, ותרגלו עד שהמספר עולה. יותר מ-40? השקיעו את המרווח בעומק ובהגהה.

מבנה חיבור פסיכומטרי: מה משתנה לפי סוג המטלה

חיבור עיוני הוא טקסט שמציג רעיון ומבסס אותו בנימוקים, בדוגמאות ובדיון בעמדות אחרות, בלשון עניינית. משפט תזה הוא המשפט שמנסח את העמדה שלכם יחד עם הסייג או העיקרון שעליו היא נשענת. השלד קבוע: פתיחה, טיעונים, עמדה נגדית, סיום. ניסוח התזה ותפקיד כל פסקה משתנים לפי מה שהמטלה שואלת. במטלות שבמדריך הרשמי של מאל"ו מופיעים ארבעה סוגי ניסוח:

סוג המטלהאיך מזהיםמה משפט התזה צריך לעשותתוכנית הפסקאותדוגמה למשפט תזה
רקע ושאלת עמדהפסקת רקע על הסוגיה, ואחריה "לדעתכם, האם...? נמקו". כך בנויה המטלה על גיל הבחירה במדריך (רקע ושאלות לדיון), וכך בנויות כל המטלות באתר (רקע עם שתי גישות מנוגדות)לענות כן או לא, ולהוסיף את התנאי או הגבולפתיחה שמגדירה את המושג שבשאלה ומציגה עמדה; שני טיעונים; העמדה הנגדית והתשובה אליה; סיום עם זווית"על הורים להיות מעורבים בבחירת המקצוע של ילדיהם כיועצים, אך ההכרעה צריכה להישאר בידי הצעירים עצמם."
עובדה ושאלת הצדקהנתון קצר ושאלה "האם יש הצדקה ל...?". במדריך: פער השכר בין מנחה טלוויזיה מפורסם לעובד במהלקבוע מבחן להצדקה ולהכריע לפיו, במקום להגיב לעובדה ברגשפתיחה שמציגה את העובדה בניטרליות ומנסחת מבחן; פסקה לכל שיקול (תרומה, נדירות, סיכון); השיקול החזק של הצד השני; סיום"פער שכר מוצדק כשהוא משקף תרומה שקשה להחליף; לפי מבחן זה, עצם הפער מוצדק, אבל היקפו לא."
טענה מצוטטת ושאלת הסכמהקטע בגוף ראשון של כותב מסוים, ואחריו שאלה אם הוא צודק. במדריך: עיתונאי מעשן שטוען שהמעשנים נרדפיםלהתייחס לטענה של הכותב ולא לנושא הכללי, ולהפריד בין ההנחות שלה למסקנה שלהפתיחה שמסכמת את הטענה בהגינות במשפט אחד; פסקה למה שהכותב צודק בו; פסקה למה שאינו נובע מדבריו; סיום"הכותב צודק בכך שההגבלות מכבידות על המעשנים, אבל הגבלה של התנהגות במרחב הציבורי אינה רדיפה של אנשים."
שתי עמדות ובחירהקטע שמציג שתי עמדות מנוגדות, ואחריו בקשה לבחור מקרה ולהכריע בו. במדריך: קטע על ערוץ טלוויזיה ציבורי מול ערוץ פרטי, ואחריו בקשה לבחור בין מערכת הבריאות למערכת החינוך ולקבוע אם להפוך אותה לפרטית-מסחריתלנקוב בבחירה כבר בפתיחה ולהסביר למה הטיעונים מתאימים דווקא להפתיחה עם הבחירה והעמדה; שני טיעונים שייחודיים למערכת שבחרתם; טענת הצד השני מתוך הקטע, מותאמת למערכת שבחרתם (לא חיבור על טלוויזיה); סיום"את מערכת החינוך אין להפוך למערכת פרטית-מסחרית, משום שצמצום הפערים בין תלמידים הוא תכלית המערכת ולא תוצר לוואי שלה."

לא כל מטלה שואלת "האם". במטלות לדוגמה של מאל"ו יש גם ניסוחים פתוחים, כמו "מה דעתכם על...?", "באיזו מידה...?" ו"כיצד...?", ויש שאלות כפולות, למשל האם להטיל מגבלות מסוימות, ואם כן, אילו. בשאלת "מה דעתכם" או "באיזו מידה", התזה מנסחת הערכה (חיובית, שלילית או מסויגת) ואת אמת המידה שלה; בשאלת "כיצד", את הדרכים העיקריות ואת הסייג להן. בשאלה כפולה עונים על שני החלקים: לפי המדריך, חיבור טוב מתייחס למטלה על כל חלקיה. וכשהרקע מציג שאלות לדיון, כמו במטלה על גיל הבחירה, השתמשו בהן כרשימת רעיונות לתכנון; מאל"ו מציין שאפשר להיעזר בהן.

כל כיוון לגיטימי: מאל"ו כותב אין זה משנה איזו דעה תביעו, כל עוד היא מנומקת ומבוססת. הסכנה האמיתית היא לענות על שאלה סמוכה. בדוגמאות המוערכות של מאל"ו, חיבור שעסק בחשיבות ההצבעה באופן כללי, ולא בשאלה אם להוריד את גיל הבחירה, קיבל 0 בתוכן ו-0 בלשון. בדיקה מהירה: אם אפשר להעביר את משפט התזה שלכם כמעט כמו שהוא לחיבור על שאלה אחרת באותו נושא, הוא כללי מדי.

דוגמה: תכנון של 5 דקות לחיבור על מעורבות הורים בבחירת מקצוע

המטלה, ממאגר הנושאים של האתר: פסקת רקע מציגה שתי גישות (הדרכה מתוקף ניסיון מול פגיעה בחופש של הצעיר), ואחריה השאלה האם, לדעתכם, על הורים להיות מעורבים באופן פעיל בבחירת תחום הלימודים והקריירה של ילדיהם? נמקו את עמדתכם. כך נראה דף הטיוטה אחרי ארבע דקות תכנון, בקיצורים של תלמיד (ט = טיעון, ש' = שורות):

השאלה: מעורבות פעילה, כן או לא? (לא "האם להקשיב להורים")

הגדרה: מעורבות פעילה = מידע, שאלות, חשיפה לתחומים, קשרים. ≠ להחליט במקום הילד / להתנות מימון בבחירה.

תזה: כן, כיועצים ולא כמכריעים. ההכרעה של הצעיר.

פתיחה (6 ש'): הגדרה ← שתי הגישות במשפט ← תזה.

ט1 (7 ש'): להורים יש מידע שאין לצעיר בן 18: מכירים אותו שנים + מכירים את עולם העבודה. דוג': הורה שרואה שהבת נהנית להסביר חומר לחברים, ומציע לה להתנסות בהדרכה לפני שהיא בוחרת חינוך או פסיכולוגיה. מציע, לא קובע.

ט2 (7 ש'): מקצוע שהצעיר לא בחר בעצמו = מחויבות חלשה כשקשה. דוג': סטודנט שנרשם להנדסה כדי לרצות את הוריו, ובסמסטר הראשון, כשהקורסים קשים, אין לו סיבה משלו להתמיד.

ט3 (רק אם בדקה 20 אני כבר בשורה 25): המעורבות צריכה להצטמצם עם הגיל: בגיל 16, בבחירת מגמה, יותר; בגיל 22, בבחירת תואר, פחות.

נגד (6 ש'): "כל מעורבות פעילה היא לחץ, גם בעדינות. הילד שומע ציפייה." ← תשובה: נכון כשההורה מכוון לתשובה אחת. מידע שמרחיב את האפשרויות לא מצמצם חופש. הקו: "מה מעניין אותך?" ≠ "רק רפואה".

סיום (5 ש'), זווית: לא לכל ההורים יש ידע וקשרים ← המעורבות היא יתרון שמחלק צעירים לפי הבית שבו גדלו ← צריך הכוונה גם מבית הספר, לא רק מההורים.

למה התכנון הזה עובד: ההגדרה הופכת שאלה רחבה לשאלה שאפשר להכריע בה (לייעץ מול להחליט), ולכן "כן, אבל" לא נשמע כהתחמקות. לכל טיעון יש דוגמה של אדם ומצב. העמדה הנגדית היא הגרסה החזקה שמופיעה ברקע המטלה. והזווית של הסיום לא נאמרה קודם. כל רכיב תואם קריטריון בממד התוכן של מחוון החיבור של מאל"ו.

תקציב השורות: 6+7+7+6+5 הם 31 שורות, בלי טיעון שלישי. חיבור שלם עם הערות לכל פסקה: דוגמה לחיבור פסיכומטרי מנותחת.

פתיחה לחיבור פסיכומטרי: ארבעה דפוסים שעובדים

לפסקת הפתיחה שני תפקידים: להראות שהבנתם מה בדיוק נשאל, ולהציג את העמדה שלכם. ארבע עד שש שורות מספיקות. ארבעה דפוסים, כולם על אותה מטלה:

1. הגדרת המושג שבמחלוקת

מעורבות של הורים בבחירת מקצוע יכולה להיות שיחה, מידע וחשיפה לתחומים, אבל היא יכולה להיות גם תנאי למימון הלימודים; ההבדל בין שתי הצורות האלה הוא לב השאלה.

מתאים כשהמילה המרכזית בשאלה רחבה: "מעורבות", "הצדקה", "רדיפה". במחוון של מאל"ו, "הגדרה מדויקת של הסוגיה" היא אחד מרכיבי החשיבה הביקורתית.

2. הצבת השאלה בהקשר רחב יותר

השאלה עד כמה הורים צריכים להיות מעורבים בבחירת מקצועו של צעיר היא מקרה פרטי של שאלה רחבה יותר: מתי עוברת הסמכות להחליט על חייו של אדם מהוריו אליו.

כך נפתח החיבור שקיבל את הציון הגבוה ביותר בדוגמאות של מאל"ו: הוא הציב את שאלת גיל הבחירה בתוך השאלה באיזה גיל אדם נעשה בוגר. התנאי: לחזור לשאלה שנשאלה כבר בפסקה הראשונה.

3. שתי הגישות, ואז ההכרעה

יש הרואים בהורים את המדריכים הטבעיים של ילדיהם בבחירת מסלול, ויש החוששים שהדרכה כזו הופכת בקלות לכפייה. שתי הגישות צודקות בחלקן, וההבחנה בין ייעוץ להכרעה מאפשרת ליישב ביניהן.

הבטוח ביותר למטלות של רקע ושאלת עמדה, כי הרקע נותן בדרך כלל את שתי הגישות. רק אל תשכתבו את פסקת הרקע: משפט אחד לכל גישה, ומיד ההכרעה.

4. העמדה מיד, עם הסייג שלה

על הורים להיות מעורבים בבחירת המקצוע של ילדיהם, אך כיועצים ולא כמכריעים.

המהיר ביותר. המשפט הבא חייב להסביר את ההבחנה בין ייעוץ להכרעה, אחרת זו סיסמה.

ממה להימנע בפתיחה

רשימת ההימנעות של מאל"ו מתייחסת לחיבור כולו: כתיבה אישית או סיפורית, כתיבה רגשנית, שימוש נרחב מדי באמצעים רטוריים כמו שאלות רטוריות או פנייה אל הקורא ואל רגשותיו, לשון נמלצת וסלנג. בפתיחה הפיתוי הגדול ביותר. חמש פתיחות שכדאי למחוק:

  • שאלה רטורית: האם יש החלטה גורלית יותר מבחירת מקצוע?
  • פנייה אל הקורא: תארו לעצמכם צעיר בן 18 שעומד מול טופס ההרשמה ולא יודע מה לבחור.
  • סיפור אישי: כשסיימתי את התיכון, אבא שלי ישב איתי ערב שלם מול רשימת המקצועות.
  • כתיבה רגשנית: כואב לראות צעירים שחלומותיהם נרמסים תחת ציפיות ההורים.
  • לשון נמלצת: מאז ומעולם ניצב האדם על פרשת דרכים בבואו לבחור את נתיב חייו.

ובמקום כולן, משפט ענייני אחד: בחירת תחום לימודים היא החלטה שהשלכותיה ילוו את הצעיר שנים רבות, ולכן השאלה מי משתתף בה אינה שאלה טכנית.

סיום לחיבור פסיכומטרי: זווית חדשה במקום חזרה

הסיום הקל ביותר לכתיבה חוזר על התזה במילים אחרות:

לסיכום, אני חושב שהורים צריכים לעזור לילדים לבחור מקצוע, אבל ההחלטה צריכה להיות של הילדים.

סיום כזה לא מוסיף דבר, ומאל"ו מונה חזרות מיותרות בין מה שפוגע במיקוד החיבור. החיבור שקיבל את הציון הגבוה ביותר בדוגמאות המוערכות של מאל"ו (6 בתוכן) סיים אחרת. אחרי שביססה את עמדתה, הכותבת הציעה להסתכל על השאלה מזווית אחרת: הצביעה על צד חיובי דווקא בכך שבני נוער אינם זכאים להצביע ופטורים מהאחריות שבאה עם זכות הבחירה, ועל דרכים אחרות שבהן הם יכולים להשפיע. הסיום שלה לא סיכם את החיבור. הוא הרחיב אותו.

שלוש זוויות שאפשר להוסיף בסיום: מי עוד אחראי (מההורים לבית הספר או למדינה), מתי התשובה הייתה משתנה (התנאי שהיה הופך את העמדה), והצד השני של המצב (כמו בחיבור של מאל"ו, יתרון שמסתתר במה שנראה כחיסרון). הזווית צריכה לצמוח מטיעון שכבר כתבתם; רעיון מנותק בשורה 30 נראה כמו טיעון שנשכח. כך יכולה להיפתח פסקת הסיום בדוגמת ההורים:

אם המעורבות של הורים מועילה בעיקר משום שהיא מביאה לצעיר מידע, היכרות עם תחומים וקשרים, הרי שהיא גם מרחיבה את הפער בין צעירים שלהוריהם יש משאבים כאלה לבין צעירים שלהוריהם אין. לכן השאלה אינה רק כמה על ההורים להתערב, אלא מי ממלא את התפקיד הזה כשההורים אינם יכולים.

המשפט הראשון נשען על טיעון 1, ולכן הזווית לא צצה משום מקום; השני מעביר את השאלה מהמשפחה אל החברה. שני המשפטים האלה כבר ממלאים את רוב חמש השורות שתכננתם לפסקת הסיום, ולכן נשאר מקום למשפט קצר אחד: מה בית הספר יכול לתת, וחזרה לעמדה.

גיליון 50 השורות: מה כתב יד, עיפרון ושורות אומרים על התכנון

החיבור בפסיכומטרי נכתב בעיפרון על נייר, גם בבחינה הדו-תחומית (שאלות ותשובות של מאל"ו על הבחינה הדו-תחומית). וכל עובדה משפיעה על התכנון:

  • סופרים שורות, לא מילים. מאל"ו מציין שחיבורים טובים מגיעים בדרך כלל ל-30-40 שורות בכתב יד בגודל ממוצע. כתב יד גדול מאוד ממלא 30 שורות עם פחות תוכן, וכתב יד קטן מכניס הרבה תוכן ל-25.
  • מה שמחוץ לשורות לא נקרא. משפט סיום שנדחס לשוליים לא קיים מבחינת המעריך. בשורה 44 בלי סיום? קצרו את הסיום שתכננתם.
  • אין גיליון נוסף, ויש מחק. אי אפשר לקבל גיליון חדש או להחליף את הגיליון שבידיכם, ולכן מתכננים בטיוטה. מחיקה של מילה זולה; מחיקה של פסקה בדקה 20 עולה דקות שאין לכם.
  • גרסה ראשונה. המעריכים מונחים לראות בחיבור גרסה ראשונה שנכתבה בזמן מוגבל, ולכן אין טעם ללטש משפט שכבר ברור. אבל גם החיבור הטוב ביותר בדוגמאות של מאל"ו איבד נקודה בלשון בגלל ביטויים דיבוריים כמו "מה שכן" ומעט מילות קישור, ולשם הולכות דקות ההגהה. רשימת הבדיקה המלאה: מילות קישור ושגיאות לשון בחיבור.
  • כתב יד קריא. מאל"ו מבקש כתב יד ברור ומסודר. 30 שורות קריאות עדיפות על 40 שצריך לפענח.

חריג אחד: חלק מהנבחנים עם התאמות מאושרות במטלת הכתיבה מקלידים את החיבור במחשב, עם מונה שורות על המסך ודרישה של 25-50 שורות.

איך מתרגלים את התוכנית לפני יום הבחינה

מאל"ו ממליץ לתרגל בתנאי הבחינה: 30 דקות ו-25-50 שורות. שלושה צעדים:

  1. בחרו מטלה ממאגר נושאי החיבור באתר, הפעילו טיימר ל-30 דקות וכתבו בכתב יד על גיליון של 50 שורות לפי הטבלה, עם בדיקה בדקה ה-20.
  2. הקלידו את החיבור בכלי תרגול החיבור לקבלת משוב על התוכן והלשון. הציון שלו הוא הערכת תרגול לא רשמית, לא ציון של מאל"ו.
  3. השוו למקור: מאל"ו מפרסם 26 מטלות כתיבה לדוגמה, ולכל אחת חיבורים אמיתיים בכתב יד ברמה גבוהה, בינונית ונמוכה (ובכמחצית מהן גם חיבור שאינו מתאים לנושא). שם רואים איך נראה חיבור טוב על הגיליון.

אחרי כל חיבור רשמו שני מספרים: באיזו שורה הייתם בדקה ה-20, וכמה שורות כתבתם בסך הכול. כשהם יציבים, התוכנית מוכנה ליום הבחינה.

שאלות נפוצות

כמה שורות צריך לכתוב בחיבור בפסיכומטרי?

לפחות 25 שורות, על גיליון כתיבה אחד שיש בו 50 שורות. לפי מאל"ו, חיבורים טובים מגיעים בדרך כלל ל-30-40 שורות בכתב יד בגודל ממוצע, וכל מה שנכתב מחוץ לשורות לא נקרא.

כמה זמן להקדיש לתכנון החיבור בפסיכומטרי?

מאל"ו ממליץ להקדיש את הדקות הראשונות לרעיונות ולתכנון המבנה. אנחנו ממליצים על כ-5 דקות, כולל קריאת המטלה, כך שנשארות כ-22 דקות לכתיבה ו-3 דקות להגהה.

איך מתחילים חיבור בפסיכומטרי?

בפסקה של 4-6 שורות שמגדירה את המושג שבמחלוקת או ממקמת את השאלה בהקשר רחב יותר, ומסתיימת בעמדה ברורה. פתיחה בשאלה רטורית, בסיפור אישי או בלשון נמלצת מתנגשת בהמלצות של מאל"ו לכתיבה עיונית.

מותר לכתוב "לדעתי" בחיבור בפסיכומטרי?

כן. המטלה עצמה שואלת לדעתכם, ולפי מאל"ו הקול האישי של הכותב בא לידי ביטוי בעמדה שהוא מביע. מה שלא מתאים לחיבור עיוני הוא סיפור אישי, כתיבה רגשנית ופנייה ישירה אל הקורא.

מה עושים אם הזמן בחיבור עומד להיגמר לפני הסיום?

סוגרים את החיבור במשפט או שניים שמחזירים לעמדה, במקום להשאיר טיעון פתוח. כדי שזה לא יקרה, בודקים את הקצב בדקה ה-20 ומקצרים כבר אז, כשעוד אפשר לוותר על טיעון שלם.

האם החיבור בפסיכומטרי נכתב במחשב?

לא. גם בבחינה הדו-תחומית מדצמבר 2026 החיבור נכתב בכתב יד, בעיפרון. החריג היחיד הוא חלק מהנבחנים עם התאמות מאושרות, שמקלידים אותו במחשב.