מילות קישור לחיבור פסיכומטרי: כללי שימוש וטעויות לשון שעולות נקודות
התשובה הקצרה: מאל"ו מונה מילות קישור ומשפטי מעבר במפורש בין הקריטריונים של ממד הלשון, שהוא מחצית מהנקודות בחיבור. בחרו כל מילת קישור לפי היחס הלוגי שהיא מבטיחה (הוספה, ניגוד, ויתור, סיבה, תוצאה, תנאי, דוגמה, הבהרה או סיכום; למשל נוסף על כך
, אולם
, אף על פי ש
, משום ש
, לפיכך
, לסיכום
), כתבו את כל החיבור במשלב עיוני אחד, ותקנו בסוף טעויות חוזרות כמו מאחר ו
(נכון: מאחר ש
) ובמידה ו
(נכון: אם
).
מה בודקים המעריכים בממד הלשון של החיבור?
לפי המדריך הרשמי של מאל"ו לחשיבה מילולית, שני מעריכים בודקים כל חיבור, כל אחד בנפרד, ונותנים ציון 1 עד 6 בתוכן ו-1 עד 6 בלשון. ציון החיבור הוא סכום ההערכות של שניהם בשני הממדים, כך שהלשון שווה בדיוק כמו התוכן. החיבור כולו שוקל 25% מהציון בתחום החשיבה המילולית, לפי דף חישוב הציונים של מאל"ו.
בדוגמה למדריך המעריכים שמאל"ו פרסם, ממד הלשון נבדק לפי שישה קריטריונים:
- בהירות
- הלימה לכתיבה עיונית
- דיוק סמנטי
- תקינות הלשון
- שימוש באמצעי ארגון לשוניים: מילות קישור, משפטי מעבר וחלוקה לפסקאות
- גיוון תחבירי
דוגמה מהמדריך עצמו: חיבור שקיבל 6 בתוכן קיבל 5 בלשון. המעריכים ציינו ניסוחים דיבוריים ספורים, כמו מה שכן
, ושימוש לא נרחב במילות קישור, במשפטי מעבר ובחלוקה לפסקאות, אך כתבו שמשקלם בציון לא היה גדול, כי החיבור נכתב בזמן מוגבל ובלשון בהירה. מילות הקישור הן מה שהופך רשימת נקודות, שמאל"ו מבקש להימנע ממנה, לטיעון.
מילת קישור היא הבטחה לוגית
מילת קישור היא מילה או צירוף שמגדירים את היחס הלוגי בין שני רעיונות. כשאתם כותבים לכן
, אתם מבטיחים שמה שנאמר קודם הוא הסיבה למה שבא אחרי. כשאתם כותבים לעומת זאת
, אתם מבטיחים השוואה בין שני דברים ששונים זה מזה באותו עניין. הקורא מחפש את הקשר שהובטח, ואם אינו מוצא אותו, המילה מבלבלת.
הבטחה שבורה עולה נקודות בשני הממדים: בלשון היא פוגעת בבהירות, ובתוכן המעריכים בודקים "הצגה מדויקת של הקשרים בין הרעיונות". כל הדוגמאות כאן עוסקות בנושא אחד מנושאי התרגול באתר: תחבורה ציבורית חינם.
שלוש הבטחות שבורות ותיקונן
1. לכן
אחרי משהו שאינו סיבהערים אחדות בעולם כבר הנהיגו תחבורה ציבורית חינם. לכן גם בישראל צריך לעשות זאת.
נסיעה חינם הופכת את האוטובוס לחלופה זולה מהרכב הפרטי. לכן, אם המטרה היא להפחית את העומס בכבישים, כדאי לבחון את המודל גם בישראל.
מה שעשו אחרים אינו סיבה; לכן
דורשת נימוק.
2. לעומת זאת
בין שני נימוקים באותו כיווןנסיעה חינם תקל על סטודנטים. לעומת זאת, היא תקל גם על קשישים.
נסיעה חינם תקל על סטודנטים. נוסף על כך, היא תקל על קשישים שאינם נוהגים.
שניהם מושכים לאותו צד: הוספה, לא ניגוד.
3. כלומר
שמכניסה טענה חדשההמדינה תממן את הנסיעות, כלומר הכבישים יתפנו.
המדינה תממן את הנסיעות, וכתוצאה מכך ייתכן שנהגים רבים יעברו לאוטובוס והכבישים יתפנו.כלומר
מבטיחה ניסוח אחר לאותו רעיון; כבישים פנויים הם טענה חדשה, שצריכה מילת תוצאה והסתייגות.
מבחן ההבטחה: שאלה אחת לכל מילה
לכן
,לפיכך
: האם המשפט הקודם הוא באמת הסיבה?לעומת זאת
,ואילו
: האם יש כאן שני צדדים שונים באותו עניין?אמנם
: האם באה אחריהאך
אואולם
עם הטענה שלכם?כלומר
: האם זה אותו רעיון בניסוח אחר?למשל
: האם זה מקרה פרטי של הטענה שלפניו?
תשובה שלילית: החליפו את המילה, או הוסיפו את החוליה החסרה בטיעון.
טבלת מילות קישור לחיבור פסיכומטרי לפי תפקיד
בראש כל קבוצה ההבטחה שלה. לכל מילה: מה חייב לבוא אחריה (פסוקית שמתחילה ב-ש, שם עצם או משפט שלם), הפיסוק ודוגמה נכונה. בלי סימון: משלב עיוני. "גבוה": מתאים, במינון. "דיבורי": לא לחיבור, והחלופה באותה שורה.
הוספה, ניגוד, ויתור, סיבה ותוצאה
| מילת קישור | מה בא אחריה ופיסוק | דוגמה נכונה |
|---|---|---|
| הוספה: נימוק נוסף באותו כיוון | ||
| נוסף על כך, / כמו כן, / זאת ועוד, | משפט שלם; פסיק אחרי הצירוף. | נוסף על כך, נסיעה חינם מקלה על משפחות שאין להן רכב. |
| בנוסף לכך, / בנוסף, | נפוצות, אבל האקדמיה ללשון העברית ממליצה על "נוסף על". | במקומן: "נוסף על כך,". |
| יתרה מזאת, / יתרה מזו, | משפט שלם עם נימוק חזק מהקודם: ההבטחה היא הסלמה. גבוה. | יתרה מזאת, המהלך עשוי לקרב את הפריפריה למרכזי התעסוקה. |
| "וגם", "ועוד דבר" בפתיחת משפט | דיבורי. | במקומן: "נוסף על כך,". |
| ניגוד: טענה שעומדת מול הקודמת | ||
| אולם | משפט שלם, בדרך כלל בפתיחת משפט חדש. | אולם המימון יגיע מתקציב שנועד גם לצרכים אחרים. |
| אך | פסוקית, בדרך כלל באמצע המשפט אחרי פסיק. "אבל" תקינה, אך בפתיחת משפט נשמעת דיבורית. | הרעיון ראוי, אך עלותו גבוהה. |
| לעומת זאת, | משפט שלם: צד שני באותו עניין (שני נושאים, תכונה אחת). | בעיר צפופה המכשול העיקרי הוא המחיר; לעומת זאת, ביישוב מרוחק המכשול הוא התדירות. |
| ואילו | פסוקית אחרי פסיק שמנגידה שני נושאים. | הנוסע הקבוע ירוויח, ואילו משלם המסים שאינו נוסע ישלם. |
| מה שכן | דיבורי. מאל"ו הביא אותה כדוגמה לניסוח דיבורי. | במקומה: "עם זאת,". |
| ויתור: הודאה בטענת הצד השני והסבר למה היא לא מכריעה | ||
| אמנם... אך / אולם... | שני חלקים: הטענה שאתם מודים בה, ואחריה חובה "אך" או "אולם" עם הטענה שלכם. | אמנם המהלך יקר, אך גם לפקקים יש מחיר כלכלי. |
| אף על פי ש / אף ש | פסוקית עם ש; כשהיא פותחת את המשפט, פסיק בסופה. | אף על פי שהמהלך יקר, הוא עשוי להחזיר חלק מעלותו. |
| למרות | שם עצם או צירוף שמני. לפני פסוקית ("למרות ש") הצורה נפוצה, אבל בחיבור עדיף "אף על פי ש" או "אף ש". | למרות העלות הגבוהה, כדאי לנסות את המודל בעיר אחת. |
| עם זאת, | משפט שלם שמסייג את הקודם בלי לבטל אותו. | עם זאת, נסיעה חינם לא תועיל אם האוטובוסים לא יגיעו בזמן. |
| סיבה: הסבר למה הטענה נכונה | ||
| משום ש / מפני ש / כיוון ש | פסוקית עם ש. | יש לבחון את המהלך, משום שהוא נוגע לתקציב של כולם. |
| מאחר ש / היות ש | פסוקית עם ש, לא עם ו (החריג: "הואיל ו"). בפתיחת משפט, פסיק בסוף הפסוקית. | מאחר שהנסיעה ממומנת ממסים, כל הציבור משלם עליה. |
| בשל / עקב / בגלל | שם עצם. "בשל" ו"עקב" גבוהות יותר; על "בגלל ש" ראו בהמשך. | בשל העומס בכבישים, הנסיעה לעבודה מתארכת. |
| שכן | פסוקית אחרי פסיק שמסבירה את הטענה. גבוה. אין לה קשר ל"מה שכן". | המהלך הוגן, שכן הוא מקל דווקא על מי שאין לו רכב. |
| תוצאה ומסקנה: מה שנאמר קודם מוביל למה שבא עכשיו | ||
| לכן / לפיכך / על כן | משפט שלם; מה שלפניו חייב להיות סיבה. "לפיכך" ו"על כן" גבוהות יותר. | הנסיעה ברכב פרטי יקרה; לכן אוטובוס חינם עשוי למשוך נהגים. |
| כתוצאה מכך, | משפט שלם שמתאר תוצאה של מה שתואר. | הקווים יתמלאו. כתוצאה מכך, יידרשו אוטובוסים נוספים. |
| מכאן ש | פסוקית עם ש: מסקנה מהנחות שכבר הוצגו, לא מידע חדש. | התועלת תלויה בתדירות; מכאן שבלי הגדלת התדירות המהלך לא יספיק. |
| אז (במובן "לכן") | דיבורי. | במקומה: "לכן". |
תנאי, דוגמה, הבהרה והדגשה, סיכום
| מילת קישור | מה בא אחריה ופיסוק | דוגמה נכונה |
|---|---|---|
| תנאי: הטענה תקפה רק אם משהו מתקיים | ||
| אם | פסוקית תנאי, ופסיק בסופה כשהיא פותחת את המשפט. בחלק השני אין צורך ב"אז". | אם הנסיעה תהיה חינם, השימוש באוטובוס יגדל. |
| במידה ש | רק ליחס של מידה, ובבחינה ברור יותר לכתוב "ככל ש". "במידה ו" במובן תנאי אינה תקנית. | ככל שתגדל תדירות הקווים, כך תגדל התועלת. |
| דוגמה: מקרה פרטי של הטענה שלפניה | ||
| למשל, / לדוגמה, | משפט שלם, או שיבוץ בין פסיקים. | כך, למשל, סטודנט שנוסע מדי יום לקמפוס יחסוך הוצאה קבועה. |
| כגון | שמות עצם, לא משפט. | אוכלוסיות כגון סטודנטים וקשישים ירוויחו במיוחד. |
| הבהרה והדגשה: אותו רעיון, בחדות רבה יותר | ||
| כלומר / דהיינו / במילים אחרות | אותו רעיון בניסוח אחר, לא טענה חדשה. "דהיינו" גבוהה. | המהלך מגדיל את הנגישות, כלומר גם מי שאין לו רכב יגיע לאותם מקומות. |
| בייחוד / במיוחד | צירוף (שם עצם או צירוף יחס) או פסוקית; מצמצמת את הטענה למקרה החזק ביותר. | המהלך נחוץ, בייחוד ביישובים מרוחקים. |
| ממש, מאוד מאוד, סופר, בטירוף | מעצימים דיבוריים. | במקום "ממש יקר": "מטיל על התקציב הוצאה כבדה". |
| סיכום: חזרה לעמדה, בלי טענה חדשה | ||
| לסיכום, / לסיכומו של דבר, | משפט שלם שמנסח מחדש את העמדה. | לסיכום, נסיעה חינם ראויה רק כחלק מתוכנית לשיפור השירות. |
| מן האמור עולה ש / אם כן, | מסקנה מהדיון כולו. גבוה. | מן האמור עולה שהשאלה אינה רק כמה המהלך עולה, אלא מי נושא בעלותו. |
| בקיצור, / בשורה התחתונה, | דיבורי או עיתונאי. | במקומן: "לסיכום,". |
גיוון הוא אמצעי, לא מטרה. בתיאור של ציון 6 בדוגמה למדריך המעריכים השימוש באמצעי הארגון "נרחב ומגוון", אבל מילה שנבחרה רק לשם הגיוון ואינה מדויקת פוגעת בדיוק הסמנטי. עדיף לכן
פעמיים במקום הנכון משלוש מילים שונות במקום שאין בו סיבה.
משפטי מעבר בין פסקאות: במה הם שונים ממילת קישור?
משפט מעבר הוא משפט שלם, בסוף פסקה או בראש הפסקה הבאה, שסוגר את מה שהוכח ומכריז מה יבוא עכשיו. מאל"ו מונה אותו לצד מילות הקישור בין אמצעי הארגון שהמעריכים בודקים.
ההבדל: מילת קישור מגדירה במילה או בצירוף קצר את היחס בין שני משפטים. משפט מעבר מגדיר את היחס בין שתי פסקאות, ומציין גם את תוכנן. אולם
אומרת רק שמגיע ניגוד; משפט מעבר אומר מה עומד מול מה. ארבע דוגמאות לארבעה סוגי מעבר:
מנימוק לנימוק: התועלת לנוסע הבודד ברורה; השאלה המעניינת יותר היא מה ירוויח מכך הציבור כולו.
מהעמדה לטיעון הנגדי: הנימוקים האלה משכנעים, אך הם מתעלמים משאלה אחת: מי יממן את המהלך.
מהטיעון הנגדי לתשובה: גם אם נקבל את הטענה שהמהלך יקר, נותר לבדוק אם הוא יקר יותר מהמצב הקיים.
מהדיון למסקנה: השיקולים שנבחנו עד כאן אינם מובילים לתשובה מוחלטת, אך הם מאפשרים לקבוע באילו תנאים המהלך מוצדק.
בכל ארבעת המשפטים חצי משפט סוגר את מה שהיה וחצי פותח את מה שיבוא. המעבר השלישי הוא גם הודאה חלקית, ולכן הוא פותח היטב את פסקת התשובה לטיעון הנגדי; פירוט במדריך טיעון נגדי וחשיבה ביקורתית בחיבור.
איזה משלב לשוני מתאים לחיבור הפסיכומטרי?
משלב לשוני הוא רמת הלשון של הטקסט: דיבורי, עיוני-ענייני או מליצי. מאל"ו מתאר כתיבה עיונית טובה כלשון "מדויקת, בהירה ואחידה במשלב שלה", ומזהיר משני הקצוות: מניסוח מליצי וממילים גבוהות שהתוכן אינו מצדיק, וגם מסלנג. היעד הוא האמצע. אותו רעיון בשלושה משלבים:
דיבורי: אז בעצם אם הנסיעה בחינם, אנשים פשוט ישאירו את האוטו בבית.
מליצי: הנה כי כן, משעה שתוסר מעל כתפי הנוסע מעמסת דמי הנסיעה, ימיר הלה את רכבו הפרטי במרכבה הציבורית.
עיוני (היעד): אם הנסיעה תהיה חינם, נהגים רבים עשויים לוותר על הרכב הפרטי בדרכם היומיומית.
הגרסה הדיבורית נשענת על מילות מילוי (אז
, בעצם
, פשוט
) ועל הכללה גורפת. המליצית ארוכה יותר ואינה מוסיפה דבר. העיונית מדויקת ומסויגת: עשויים
ולא קביעה, נהגים רבים
ולא כולם. וזה מה שמאל"ו מבקש: מילים וביטויים שמשרתים את הרעיון.
כדי שתהיה לכם בחירה בין מילים, הרחיבו את אוצר המילים בעזרת שיטות לזכירת מילים קשות בעברית, ובחרו את המדויקת, לא את הגבוהה.
מאחר ו או מאחר ש, במידה ו או אם: מה נכון לכתוב בחיבור?
שלוש מילות קישור לבדוק בכל חיבור. בשתיים הראשונות יש המלצה ברורה של האקדמיה ללשון העברית, ובשלישית, בגלל ש
, האקדמיה לא הכריעה.
מאחר ש, היות ש (ולא מאחר ו, היות ו)
מאחר והנסיעה ממומנת ממסים, כולם משלמים עליה.
מאחר שהנסיעה ממומנת ממסים, כולם משלמים עליה.
אחרי מאחר
ואחרי היות
בא ש. החריג שמבלבל הוא הואיל ו
, שבו ה-ו נכונה.
אם (ולא במידה ו)
במידה והמדינה תממן את הנסיעות, העומס בכבישים יקטן.
אם המדינה תממן את הנסיעות, העומס בכבישים יקטן.
לתנאי כותבים אם
. במידה ש
שמורה ליחס של מידה, ושם ברור יותר לכתוב ככל ש
; במידה ו
במובן תנאי אינה תקנית.
משום ש, מפני ש, כיוון ש (במקום בגלל ש)
המהלך הוגן בגלל שהוא עוזר למי שאין לו רכב.
המהלך הוגן משום שהוא עוזר למי שאין לו רכב.בגלל ש
שנויה במחלוקת, ובבחינה עדיפות שלוש חלופות שאין עליהן ויכוח. בגלל
לפני שם עצם (בגלל העלות
) תקינה.
טעויות לשון נוספות בחיבור הפסיכומטרי ואיך מתקנים אותן
לפי מאל"ו, מילה או ביטוי לא מדויקים, או מילה שלא בהקשר שלה, עלולים לפגוע בציון הלשון.
- ה' הידיעה בצירוף סמיכות.
הבית ספר,התחנות אוטובוס
בית הספר, תחנות האוטובוס
בסמיכות ה' הידיעה באה על המילה השנייה בלבד (האקדמיה ללשון העברית). - התאם בשמות המספר.
שלושה סיבות,שתי טיעונים
שלוש סיבות, שני טיעונים
בשמות המספר ההתאמה הפוכה: לנקבה בלי ה' (שלוש סיבות), לזכר עם ה' (שלושה טיעונים); ו"שני" לזכר, "שתי" לנקבה. המלצת סגנון, לא כלל של האקדמיה: כתבו מספרים קטנים במילים, ואז בדקו את המין. - התאם בין הנושא לנשוא.
הזכות של תושבי הפריפריה לנסוע בחינם הוא חשוב.
הזכות של תושבי הפריפריה לנסוע בחינם חשובה.
הנשוא מתאים לשם העצם הראשי בנושא (הזכות, נקבה), גם כשמילים רבות מפרידות בינו לבין הנשוא. מאל"ו הביא ניסוח מהסוג "הזכות ... הוא" כדוגמה ללשון לא בהירה בחיבור שקיבל 3 בלשון. - ניסוחים דיבוריים ומעצימים.
מה שכן, המהלך ממש ממש יקר.
עם זאת, המהלך מטיל על התקציב הוצאה כבדה.מה שכן
היא אחד הניסוחים הדיבוריים שמאל"ו ציין. מעצים אינו מוסיף מידע; שם העצם המדויק מוסיף. - ניב שלא במקומו.
תחבורה ציבורית חשובה על אחת כמה וכמה.
אם תחבורה ציבורית חשובה לתושבי המרכז, על אחת כמה וכמה היא חשובה לתושבי הפריפריה, שיש להם פחות חלופות.
הניב מבטיח טיעון של קל וחומר; בלי המקרה החלש הוא הדגשה ריקה. באחד החיבורים לדוגמה מאל"ו העיר על ביטוי שמשמעותו אינה מתאימה להקשר. - מילים גבוהות שהתוכן אינו מצדיק.
סוגיית התחבורה הציבורית היא סוגיה רבת פנים, עמוקת שורשים ונוגעת בנימי נפשה של החברה.
הסוגיה נוגעת לשלושה עניינים: תקציב המדינה, העומס בכבישים והשוויון בין אזורים.
מאל"ו מזהיר במפורש מניסוח מליצי. התיקון מחליף קישוט בתוכן. - סלנג.
תחבורה חינם זה אחלה רעיון, אבל הביצוע על הפנים.
תחבורה ציבורית חינם היא רעיון ראוי, אך יישומו מעורר קשיים.
מאל"ו מבקש להימנע מסלנג, וגם "זה" במקום "היא" שייך לדיבור. - ערבוב משלבים.
לפיכך ברור שזה ישתלם למדינה בסוף.
לפיכך סביר שהמהלך ישתלם למדינה בטווח הארוך.
מילת קישור גבוהה לא מרימה משפט דיבורי; היא רק מבליטה את הפער.
הגהה של שלוש דקות: רשימת בדיקה לסוף החיבור
לפי מבנה הבחינה באתר מאל"ו, יש לכם 30 דקות, ועליכם לכתוב לפחות 25 שורות. כותבים בעיפרון, ומותר מחק. אל תשכתבו פסקאות, כי המעריכים רואים בחיבור גרסה ראשונה. הסדר:
- אורך ושוליים (20 שניות). ספרו שורות. פחות מ-25? אל תגיהו: השלימו שורות בדקות האלה, כי מחיבור קצר מהמינימום מופחת ניקוד. כל תיקון כתבו על השורות עצמן, כי מה שמחוץ לשורות לא נקרא.
- שלד (30 שניות). קראו רק את המשפט הראשון בכל פסקה. תפקיד הפסקה לא ברור? הוסיפו מילת קישור בראשה, או משפט מעבר קצר בסוף הפסקה הקודמת.
- מבחן ההבטחה (45 שניות). עצרו על כל
לכן
,לעומת זאת
,כלומר
ואמנם
ושאלו את שאלת המבחן. מילה שנכשלת: החליפו או מחקו. - קריאה אחת לדקדוק (55 שניות). תקנו
מאחר ו
והיות ו
ל-ש,במידה ו
לאם
ובגלל ש
למשום ש
. בדקו שהנשוא מתאים לשם העצם הראשי בנושא, את המין של כל מספר שכתוב במילים ואת ה' הידיעה בסמיכות. - ניקוי משלב (30 שניות). מחקו מעצימים ומילות מילוי, והפכו שאלה רטורית לטענה. ביטוי גבוה שאינכם בטוחים בו: החליפו במילה פשוטה.
שריינו את הדקות האלה מראש; חלוקת הזמן המלאה במדריך איך לכתוב חיבור פסיכומטרי ב-30 דקות.
איפה לתרגל מילות קישור על חיבור אמיתי?
כתבו חיבור מלא על תחבורה ציבורית חינם, או על נושא אחר מתוך 12 נושאי התרגול, בבודק החיבורים של האתר (הציון שלו הוא הערכת תרגול לא רשמית), והריצו עליו את רשימת ההגהה. אחר כך השוו להסבר המחוון של מאל"ו, וקראו את החיבור לדוגמה עם ההערות.
שאלות נפוצות
האם כותבים "מאחר ו" או "מאחר ש"?
כותבים "מאחר ש", למשל "מאחר שהזמן קצר", וכך גם "היות ש", לפי האקדמיה ללשון העברית. מבין שלושת הצירופים "מאחר", "היות" ו"הואיל", רק "הואיל" מצטרפת ל-ו: "הואיל והזמן קצר".
מתי כותבים "אם" ומתי "במידה ש"?
"אם" מציינת תנאי, למשל "אם הנסיעה תהיה חינם, הנוסעים ירוויחו". "במידה ש" מציינת יחס של מידה, ובבחינה ברור יותר לכתוב במקומה "ככל ש". "במידה ו" במובן תנאי אינה תקנית לפי האקדמיה.
האם "בגלל ש" היא טעות בחיבור הפסיכומטרי?
השימוש שנוי במחלוקת, והאקדמיה ללשון העברית לא הכריעה בו. בבחינה בטוח יותר לכתוב "משום ש", "מפני ש" או "כיוון ש", שאין עליהן ויכוח.
כמה מילות קישור צריך לכתוב בחיבור?
מאל"ו לא קובע מספר. בדוגמה למדריך המעריכים שמאל"ו פרסם, הרמה הגבוהה מתוארת כשימוש נרחב ומגוון באמצעים המארגנים את הכתוב, אבל כל מילת קישור צריכה לתאר יחס לוגי שבאמת קיים בין הרעיונות.
מה ההבדל בין מילת קישור למשפט מעבר?
מילת קישור מגדירה במילה או בצירוף קצר יחס בין שני משפטים. משפט מעבר הוא משפט שלם בין פסקאות, שסוגר את מה שהוכח ופותח את הנושא הבא, ומאל"ו מונה את שניהם בין אמצעי הארגון שנבדקים בממד הלשון.
האם מילים גבוהות משפרות את ציון הלשון?
לא בהכרח. מאל"ו מזהיר מפני ניסוח מליצי ומפני מילים גבוהות כשהתוכן אינו מצדיק אותן, ומציין ששימוש לא מדויק במילה או בביטוי עלול לפגוע בציון הלשון. מילה גבוהה שווה משהו רק כשהיא גם המילה המדויקת.