חיבור פסיכומטרי לדוגמה: חיבור מלא, ניתוח לפי המחוון וגרסה חלשה

חיבור פסיכומטרי לדוגמה מלא: טכנולוגיה ופרטיות

זו דוגמה לחיבור פסיכומטרי שכתבנו במיוחד לעמוד הזה; היא אינה חיבור של מאל"ו ולא קיבלה ציון רשמי. המטלה, מתוך מטלות התרגול באתר, בנויה כמו אחד מסוגי המטלות של מאל"ו: פסקת רקע על חברות וגופים ממשלתיים שאוספים מידע רב על אזרחים, ואחריה שאלת עמדה:

האם, לדעתכם, ראוי לאפשר לחברות וגופים ממשלתיים לאסוף מידע אישי רחב היקף על אזרחים בתמורה לשירותים משופרים? נמקו את עמדתכם.

התכנון שקדם לחיבור

כך נראה התכנון בטיוטה. חמש שורות, וכל אחת מהן הפכה לפסקה:

• עמדה: לא כהסדר כללי, כן למטרה מוגדרת. נטל ההצדקה על מי שאוסף.
• נימוק 1: ההסכמה אינה הסכמה של ממש (אפליקציית ניווט, נתוני מיקום).
• נימוק 2: התועלת מתממשת מיד, הסיכון נמשך שנים; המדינה אינה חברה מסחרית.
• הצד השני: הונאות, תחבורה, פשיעה. תשובה: רובן לא דורשות איסוף גורף.
• זווית לסיום: פרטיות כעניין ציבורי (בדיקה גנטית, אנשי קשר).

איך מגיעים לתכנון כזה בדקות הראשונות, ומה עושים עם שאר הזמן, מפורט בתוכנית לכתיבת החיבור ב-30 דקות.

החיבור

את איסוף המידע האישי בידי חברות וגופים ממשלתיים אפשר לתאר כעסקה: האזרח מוסר מידע ומקבל בתמורה שירות נוח יותר. אולם עסקה הוגנת מחייבת ששני הצדדים יידעו מה הם נותנים ומה הם מקבלים. מידע אישי רחב היקף אינו פרט בודד הנמסר לצורך שירות מסוים, כגון כתובת למשלוח, אלא הצטברות של נתונים, כמו מיקום, הרגלי קנייה וחיפושים ברשת, המשרטטים יחד תמונה מפורטת של חיי הפרט. לדעתי, אין להתיר איסוף כזה כהסדר כללי. ראוי להתיר איסוף מידע אישי רק למטרה מוגדרת ובהיקף הנדרש לה, כשנטל ההצדקה מוטל על הגוף האוסף.

הנימוק הראשון נוגע לאופייה של ההסכמה. אדם המתקין אפליקציית ניווט מאשר את תנאי השימוש כדי להגיע ליעדו, ואין לו דרך מעשית לדעת מה ייעשה במידע, למי יועבר ולמשך כמה זמן יישמר. נתוני המיקום, למשל, מלמדים לאחר כמה חודשים היכן הוא גר ועובד, באיזו מרפאה הוא מבקר ומתי ביתו ריק. הוא הסכים למסור את מיקומו לשם ניווט, ולא לשם בניית תמונה של שגרת חייו. זאת ועוד, כאשר השירות חיוני, כמו אפליקציה של בנק או אתר ממשלתי, הסירוב כרוך במחיר כבד, ולכן ההסכמה אינה בחירה חופשית של ממש.

הנימוק השני הוא הפער בין התועלת לסיכון. התועלת מתממשת בעת השימוש בשירות, ואילו המידע נשמר שנים ועלול לשמש למטרות שלא נצפו מראש: חברה עשויה להימכר, מאגר עלול לדלוף, וממשלה עשויה לשנות את מדיניותה. בניגוד לסיסמה, שאפשר להחליף לאחר פריצה, היסטוריה רפואית אינה ניתנת להחלפה, וכך גם רשימת המקומות שאדם ביקר בהם. הסיכון חמור במיוחד כשהגוף האוסף הוא המדינה. מחברה מסחרית אפשר, לפחות בעיקרון, להתנתק; מן המדינה אי אפשר, והיא אף מחזיקה בסמכויות כפייה. אזרח היודע שחיפושיו נשמרים במאגר ממשלתי עלול להימנע מלחפש מידע בנושאים רגישים, וכך נפגעת גם יכולתו לגבש עמדה על סמך מידע מלא.

תומכי האיסוף טוענים כי המידע מניב תועלת ציבורית ממשית: בנק המזהה עסקה חריגה מגן על לקוחותיו מפני הונאה, עירייה המכירה את דפוסי התנועה מתכננת תחבורה יעילה יותר, ומשטרה בעלת נתונים מפורטים מפענחת פשעים מהר יותר. אין לבטל טענות אלה, אך רובן אינן מחייבות איסוף רחב היקף על כל אזרח. תכנון תחבורה אפשר לבסס על נתונים מצרפיים שאינם מזהים איש, וזיהוי הונאות נשען על נתוני העסקאות שהבנק מחזיק ממילא. טענת המאבק בפשיעה היא החזקה מכולן, ואולם חקירה ראויה ממקדת את הפגיעה בפרטיות במי שקיים כלפיו חשד, בעוד שאיסוף גורף מראש מתייחס לכל אזרח כאל חשוד אפשרי. מכאן שהתועלת מצדיקה איסוף ממוקד למטרה מוגדרת, ולא היתר כללי.

השאלה האמיתית, אם כן, אינה אם לבחור בפרטיות או בשירות, אלא מי שולט במידע ולאילו מטרות מותר להשתמש בו. הסדר המתיר איסוף רק כשהגוף האוסף מראה שהמידע נחוץ למטרה מוגדרת, המגביל את משך השמירה והמקנה לאזרח זכות לדעת מה נאסף עליו ולדרוש את מחיקתו, משמר את רוב התועלת ומצמצם את הסיכון. יתר על כן, פרטיות אינה עניינו של היחיד בלבד. בדיקה גנטית מסחרית של אדם אחד מלמדת גם על קרוביו, ורשימת אנשי הקשר שאדם מעביר לאפליקציה חושפת פרטים של אחרים, שאיש לא ביקש את הסכמתם. משום כך הסוגיה מחייבת הסדרה ציבורית, ולא עסקה פרטית בין האזרח לגוף האוסף.

בחיבור 471 מילים (ספירה ממוחשבת). בכתב יד ממוצע (כ-11-12 מילים בשורה) זה כ-39-43 שורות לפי הערכה גסה שלנו: בקצה העליון של הטווח של 30-40 שורות שמאל"ו מציין לחיבורים טובים או מעט מעליו, הרבה מעל המינימום של 25 שורות ועדיין בתוך גיליון של 50 שורות. מספר המילים בשורה משתנה מכותב לכותב, ולכן מדדו את כתב היד שלכם על דף אמיתי.

החיבור לדוגמה מול המחוון: ניתוח פסקה אחר פסקה

המחוון של מאל"ו, כלומר רשימת הקריטריונים שלפיה המעריכים קובעים ציון, בודק בממד התוכן רעיון מרכזי, קשר בין הרעיון לפיתוחו, מיקוד ולכידות, וחשיבה ביקורתית; בממד הלשון הוא בודק בהירות, הלימה לכתיבה עיונית, דיוק, תקינות, אמצעי ארגון לשוניים וגיוון תחבירי. הטבלה מראה איפה כל קריטריון מופיע בחיבור, ואינה ניבוי של ציון. פירוט של כל קריטריון תמצאו בעמוד שלנו על רובריקת הניקוד של מטלת הכתיבה.

שימו לב לעמדה עצמה. היא "לא" מסויג: לא כהסדר כללי, כן למטרה מוגדרת. זו אינה ישיבה על הגדר, כי היא נותנת מבחן שאפשר להחיל על כל מקרה (יש מטרה מוגדרת? ההיקף נדרש לה?), בניגוד ל"יש יתרונות ויש חסרונות" בלי הכרעה. ועמדה חד-משמעית לגיטימית לא פחות, כפי שמראה החיבור שקיבל 6 בתוכן בדוגמאות של מאל"ו.

מה אין בחיבור לדוגמה, ולמה

כל השמטה כאן נשענת על הדברים שמאל"ו ממליץ להימנע מהם:

• אין מספרים. במטלה הזאת לא ניתנו נתונים, ומאל"ו מזהיר ממידע לא סביר, לא נכון או מומצא. נתון שמופיע בניסוח המטלה עצמה מותר להביא; נתון שהמצאתם, לא. הטענות נשענות על דוגמאות שאפשר לבדוק בהיגיון.
• אין שאלות רטוריות ואין פנייה לקורא. האם אנחנו באמת רוצים שמישהו יידע עלינו הכול? נשמע נמרץ, אבל מחליף נימוק בתחושה. מאל"ו ממליץ להימנע משימוש נרחב מדי בשני האמצעים האלה.
• אין סיפור אישי. לפי מאל"ו, הקול האישי של הכותב מתבטא בעמדה שלו ובאופן שבו הוא מבסס אותה, לא בחוויה שקרתה לו.
• אין מילים גבוהות לשם קישוט. "נטל ההצדקה" ו"נתונים מצרפיים" נבחרו כי הם מדויקים. מאל"ו מזהיר גם מניסוח מליצי וגם מסלנג.
• אין חזרות. לכל פסקה תפקיד אחד. חזרות ו"מריחות" נזקפות לחובת החיבור בממד התוכן.

מה מלמדים ארבעת החיבורים שמאל"ו דירג על חיבור פסיכומטרי טוב

במדריך הרשמי לתחום החשיבה המילולית מאל"ו מפרסם מטלה אחת, האם להוריד את גיל הבחירה לכנסת, וארבעה חיבורים שנכתבו עליה, כל אחד עם ציון תוכן, ציון לשון והערות מעריך. כדאי לקרוא אותם במקור; כאן נתאר מה הם מלמדים:

אותה מסקנה, פער של שלוש נקודות

החיבור שקיבל 6 בתוכן והחיבור שקיבל 3 מגיעים לאותה מסקנה: אין להוריד את גיל הבחירה. הפער נובע מהדרך, לא מהעמדה. הראשון ממקם את השאלה בהקשר רחב ושוקל שתי גישות; השני חוזר על אותה טענה ומציג דעות כעובדות. זה הפירוש המעשי של המשפט של מאל"ו אין זה משנה איזו דעה תביעו.

וגם החיבור הטוב ביותר איבד נקודה בלשון, אם כי מאל"ו מציין שמשקל הפגמים לא היה גדול, משום שהמעריכים רואים בחיבור גרסה ראשונה שנכתבה בזמן מוגבל. אל תיעצרו על כל מילה, אבל זכרו שמטלת הכתיבה מהווה 25% מהציון בתחום החשיבה המילולית. מה זה אומר לציון הכללי, במדריך משקל החיבור בציון.

אותו חיבור בגרסה חלשה: מה בדיוק מוריד את הציון

לקחנו שתיים מפסקאות החיבור וכתבנו אותן מחדש עם טעויות שמאל"ו מסמן בהערות על החיבורים שלו או מזהיר מפניהן בהנחיות הכתיבה. הנושא זהה; ההבדל כולו בביצוע.

פסקת הנימוק הראשון, בגרסה חלשה

כולם יודעים שהחברות האלה אוספות את המידע שלנו רק כדי להרוויח כסף. הזכות לפרטיות הוא אחת הזכויות החשובות ביותר, ולכן חשוב מאוד לשמור על הפרטיות, כי פרטיות זה דבר חשוב לכל אדם. מה שכן, אף אחד לא קורא את תנאי השימוש של האפליקציות, וזה ממש מפחיד.

ארבע בעיות בשלושה משפטים, ואף אחת מהן אינה שגיאת כתיב:

1. דעה שמוצגת כעובדה. כולם יודעים שהחברות האלה אוספות את המידע שלנו רק כדי להרוויח כסף אדם המתקין אפליקציית ניווט מאשר את תנאי השימוש כדי להגיע ליעדו, ואין לו דרך מעשית לדעת מה ייעשה במידע. את מניעי החברות אי אפשר להוכיח בחיבור; התיקון טוען טענה צרה יותר שאפשר לבסס. הצגת דעות כעובדות היא הערה מרכזית של מאל"ו על החיבור שקיבל 3.
2. שגיאת התאם. הזכות לפרטיות הוא אחת הזכות לפרטיות היא אחת. הנושא, "הזכות", והנשוא, "אחת הזכויות", שניהם בלשון נקבה, ולכן האוגד, המילה שמקשרת ביניהם, הוא "היא". בהגהה בדקו למה מתייחס כל "הוא" ו"היא". מאל"ו הביא משפט מאותו דגם, "הזכות ... הוא", כדוגמה ללשון לא בהירה בחיבור שקיבל 3.
3. חזרה במקום פיתוח. החשובות ביותר ... חשוב מאוד ... דבר חשוב נתוני המיקום, למשל, מלמדים לאחר כמה חודשים היכן הוא גר ועובד. שלוש הכרזות על חשיבות אינן מוסיפות מידע; דוגמה אחת שמראה מה נחשף מבססת את הטענה.
4. ניסוח דיבורי ורגשני. מה שכן זאת ועוד; פרטיות זה פרטיות היא; וזה ממש מפחיד ולכן אישור תנאי השימוש אינו הסכמה של ממש. "מה שכן" הוא ביטוי דיבורי שמשמעו בדרך כלל "עם זאת"; כאן הוא בא להוסיף טענה, ולכן החלופה העיונית היא "זאת ועוד". זה גם אחד הניסוחים הדיבוריים שמאל"ו ציין בחיבור שקיבל 5 בלשון. ובמקום רגש באה מסקנה. חילופים נוספים במדריך מילות הקישור והלשון בחיבור.

פסקת העמדה הנגדית, בגרסה חלשה

יש אנשים שחושבים שאיסוף מידע זה דבר טוב, אבל הם פשוט טועים. הבעיות באיסוף מידע הן:
א. דליפות.
ב. האקרים.
ג. הממשלה יכולה לעשות שימוש לרעה.
חברות וממשלה, לא ראי זה כראי זה, שתיהן עושות בדיוק אותו דבר עם המידע. לכן ברור שאסור לאסוף מידע.

הפסקה אמורה להתמודד עם הצד השני, ובפועל מבטלת אותו במשפט אחד ועוברת לרשימה:

1. ביטול הצד השני. יש אנשים שחושבים שאיסוף מידע זה דבר טוב, אבל הם פשוט טועים תומכי האיסוף טוענים כי המידע מניב תועלת ציבורית ממשית ... אין לבטל טענות אלה, אך. התמודדות עם עמדה מנוגדת מתחילה בהצגה הוגנת שלה, עם הדוגמאות החזקות ביותר שלה. איך עושים זאת בלי להחליש את העמדה שלכם, במדריך הטיעון הנגדי.
2. רשימה במקום טיעון. א. דליפות. מאגר עלול לדלוף, ובניגוד לסיסמה, שאפשר להחליף לאחר פריצה, היסטוריה רפואית אינה ניתנת להחלפה. נקודה ברשימה מציינת נושא; טיעון מסביר למה הנושא משנה את התשובה. מאל"ו ממליץ להימנע מכתיבה הבנויה כרשימת נקודות.
3. ניב בהקשר שגוי. לא ראי זה כראי זה, שתיהן עושות בדיוק אותו דבר לא ראי זה כראי זה: מחברה מסחרית אפשר להתנתק, ואילו מן המדינה אי אפשר. הניב אומר שהשניים שונים, והגרסה החלשה משתמשת בו כדי לומר שהם זהים. מאל"ו ציין בחיבור שקיבל 2 בלשון ניב שמשמעותו אינה מתאימה להקשר. אם אתם בספק, כתבו במילים פשוטות.
4. מסקנה שאינה נובעת. לכן ברור שאסור לאסוף מידע מכאן שהתועלת מצדיקה איסוף ממוקד למטרה מוגדרת, ולא היתר כללי. "ברור ש" אינו מבסס מסקנה, והרשימה לא הראתה שכל איסוף פסול: בנק אינו יכול לנהל חשבון בלי נתוני עסקאות. מסקנה שאינה נובעת מהדברים היא הערה של מאל"ו על החיבור שקיבל 2.

איך לכייל את העין עם החיבורים לדוגמה של מאל"ו

חיבור לדוגמה אחד מראה רק את הקצה העליון. בעמוד מטלות הכתיבה לדוגמה מאל"ו מפרסם 26 מטלות, ולכל אחת קובץ PDF עם חיבורים אמיתיים בכתב יד: חיבור אחד בכל רמה (גבוהה, בינונית ונמוכה), ובכמחצית מהקבצים גם דוגמה לחיבור שתוכנו אינו מתאים לנושא המטלה. אין בהם ציונים ואין הערות, ולכן את ההערות תכתבו אתם, מטלה אחת בכל סבב:

1. כתבו לפני שאתם קוראים. קראו רק את ניסוח המטלה וכתבו חיבור ב-30 דקות על דף של 50 שורות. אחרי קריאת החיבור הגבוה קשה לא לאמץ את רעיונותיו.
2. אם בקובץ יש חיבור שתוכנו אינו מתאים לנושא, פתחו בו. מצאו מה בשאלה הוא מחמיץ. זה שיעור חינם על הטעות היקרה ביותר: חיבור שאינו קשור למטלה במידה סבירה מקבל 0 בשני הממדים.
3. קראו תחילה את החיבור הנמוך, ורשמו מה חסר בו. קריטריוני המחוון הם רשימת הבדיקה: יש רעיון מרכזי אחד? הטענות מפותחות או רק מוזכרות? יש התייחסות לעמדה אחרת? הלשון עיונית?
4. קראו את הבינוני, ורשמו רק מה הוא מוסיף על הנמוך ומה עדיין חסר לו. זו המדרגה בין הרמות, בניסוח שלכם.
5. קראו את הגבוה עם עיפרון ביד. סמנו את משפט העמדה, מספרו את הטיעונים, מצאו את העמדה הנגדית והקיפו כל מילת קישור.
6. מקמו את החיבור שלכם בכל ממד בנפרד. קרוב יותר לנמוך, לבינוני או לגבוה בתוכן? ובלשון? מאל"ו מעריך כל ממד בנפרד, וחיבור יכול להיות חזק בתוכן וחלש יותר בלשון.
7. שכתבו פסקה אחת בלבד. בחרו את הפסקה החלשה בחיבור שלכם ושכתבו אותה לפי מה שרשמתם בשלבים 4 ו-5. כך הלקח עובר מהחיבור של מישהו אחר לטקסט שלכם.
8. בסבב הבא החליפו סוג מטלה: פסקת רקע ושאלת עמדה, עובדה ושאלה אם היא מוצדקת, ציטוט לדיון, או שתי עמדות שבוחרים אחת מהן.

עכשיו תורכם: כתבו את העמדה ההפוכה על אותה מטלה

חיבור לדוגמה לא נועד לשינון; עדיף לכתוב נגדו. פתחו את מטלת טכנולוגיה ופרטיות בכלי התרגול לכתיבת חיבור (הציון שם הוא הערכת תרגול לא רשמית) וכתבו בעמדה ההפוכה: שראוי לאפשר איסוף רחב היקף בתמורה לשירותים. כך תתרגלו בדיוק את ההתמודדות עם עמדה נגדית: לענות על הנימוקים שבחיבור הזה. אחר כך בחרו מטלה מרשימת נושאי החיבור לתרגול, רצוי נושא שאין לכם עליו דעה מגובשת, וכתבו עליו חיבור ב-30 דקות; את סבב הכיול הבא עשו על מטלה מעמוד המטלות של מאל"ו.